פרס תור הזהב

 וירצר שמואל עצמון-וירצר נולד בעיירה בילגוריי בפולין ב-29 ביוני 1929 למשפחה דתית ציונית שבה שפות הדיבור בבית היו היידיש והעברית. בהיותו בן עשר, פרצה מלחמת העולם השנייה ובעקבותיה גורש ונדד עם משפחתו אל תוככי ברית המועצות לשעבר. תקופת השואה עברה עליו כנער שנדד והתגלגל במזרח אסיה. עם סיום המלחמה, הגיע לאיטליה שם התנדב לפלי“ם. בשנת 1948 ,עלה לארץ ומיד גויס לפלמ“ח והשתתף בקרבות מלחמת השחרור. עם שחרורו מצה“ל, התקבל לסטודיו למשחק של תיאטרון ”האוהל“ וצורף לצעירי התיאטרון, שם גילם גלריה רחבה של תפקידים. בשנת 1953 ,הוזמן להצטרף לתיאטרון ”הבימה“ בו מילא תפקידים רבים ובולטים. תרומה מיוחדת לתיאטרון הישראלי, הביא עצמון-וירצר במופעים מיוחדים שהעלו את יצירתו של ברטולד ברכט, לאו דווקא כמחזאי, אלא כמשורר ומספר. בשנת 1969 ,ביוזמת עצמון-וירצר ובעזרת עיריית ת“א-יפו ומשרד החינוך והתרבות ייסד את ”הסדנה למחזה מקורי“ שהיוותה במה ראשונה למחזאים צעירים שגילה ובה החלו את דרכם האמנותית מחזאים וסופרים.

תרומתו לחידוש שפת היידיש ותרבותה בישראל למרות שזוהה כל השנים עם תיאטרון האוואנגארד והמחזאות המקורית, הוזמן עצמון-וירצר ע“י שמעון דז‘יגאן, גדול הקומיקאים בשפת היידיש, לביים שש הצגות בתיאטרונו וכך התוודע לתרבות היידיש והחל ללמוד באוניברסיטת תל-אביב ספרות יידיש ותיאטרון. היידיש, שהייתה שפת אמו, נתגלתה לו במלוא תפארתה ואז יזם והקים, יחד עם שמואל רודנסקי ז“ל ושמואל סגל ז“ל, את הטריו המפורסם ”שלושת השמוליקים“ אשר העלה את המופע הבלתי-נשכח ”די קליינע מענטשעלעך“ על-פי יצירותיו של שלום עליכם, בעיבודו של אליהו גולדנברג ז“ל ובבימויו של שמואל בונים ז“ל. המופע הוצג בהצלחה חסרת תקדים בארץ ובחו“ל יותר מ-750 פעמים. בשנת 1983 ,זכתה השלישייה ב“פרס שייבר לספרות ולאמנות“ מטעם בית שלום עליכם. רעיונו של עצמון-וירצר להקים תיאטרון ואנסמבל קבוע המעלה הצגות מן הרפרטואר היידי העשיר, מצא תמיכה בעיריית ת“א-יפו בראשותו של שלמה להט )צ‘יץ‘( ז“ל, משרד החינוך והתרבות ובעידודם של אישי תרבות, כלכלה וציבור. בשנת 1988 העלה ”יידישפיל“ את הצגתו הראשונה ”קשה להיות יהודי“ של שלום עליכם. מאז ועד היום מקדיש עצמון-וירצר את כל מרצו לקידום תיאטרון ”יידישפיל“ על מפת התיאטראות הציבוריים בישראל. מלבד הניהול האמנותי, מוסיף עצמון-וירצר לעלות על הבמה, הן כבמאי והן כשחקן כשמאחוריו מעל 150 תפקידים בתיאטרון ומעל ל-30 הצגות שביים. תרומתו לשימור זיכרון השואה פעילות ייחודית בה מעורב עצמון-וירצר היא הקמתו של מפעל ”תיאטרון החסד“ בשיתוף ועדת התביעות. כנער ששרד את השואה, מקפיד עצמון-וירצר להעלות מדי שנה עם חברי ”יידישפיל“ מופעים מיוחדים בערב יום השואה בשפה היידית. כן הוא משמש כחבר המועצה הבינלאומית של ”יד ושם“. הוא מוזמן דרך קבע להופיע בעצרות זיכרון ובפסטיבלים יהודיים בחו“ל המנציחים את השואה ואת העבר היהודי שנכחד באירופה. שמואל עצמון-וירצר רואה עצמו כשליח במפעל חיים תרבותי מן המעלה הראשונה, הקשור לזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי, להחייאתה של שפה בה דיברו, יצרו, שיחקו ושרו מיליוני יהודים לאורכן של אלף שנים ואשר הגיעה לשיא תפארתה במאה ה- 19 ובראשית המאה ה- 20 .הוא מציין כי הכוח המניע אותו הוא העובדה שכפי שזכתה השפה העברית לתקומה עם תחילת התנועה הציונית והקמת מדנת ישראל כן אסור לשכוח את התרבות העשירה שהצורר הנאצי ניסה לכלותה. היום, בגיל 85 ,עצמון-וירצר, כעת מייסד ונשיא של כבוד בתיאטרון ”יידישפיל“, מלא מרץ ורעיונות חדשים. לפני שלושה חודשים פתח שני פסטיבלים ע“ש בשוויס זינגר בווארשה ובבילוגריי עם הצגת המחזה ”אהבה אחרונה“, אותו ביים ושיחק לראשונה בפולנית. הוא זכה לפרס הוקרה בפסטיבל ורשה 2014 .לאחרונה, יזם והקים מערך להקמת פסטיבל בינלאומי של תרבות יידיש ושפתה ע“ש י.ל. פרץ, שבא לציין 25 שנים לקיומו של תיאטרון יידישפיל ו-100 שנים למותו של י.ל.פרץ. באירוע זה, רואה עצמון-וירצר יצירת המשך בין תרבות עשירה זו לתחייתה מחדש במדינת ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם. תיאטרון ”יידישפיל“ נמנה היום בין תיאטרוני הרפרטואר בישראל ואחד הבולטים ביניהם.